דום נשימה בשינה הוא מצב נפוץ, הגורם להפסקות במהלך שנת הלילה. בדום נשימה בשינה (Obstructive sleep apnea) עוברות דרכי הנשימה תמט, הן קורסות, ונמנע מעבר של אוויר לדרכי הנשימה ולריאות.
במרבית המקרים, לאחר הפסקת נשימה של כמה שניות, נוצר לחץ חיובי בבית החזה, דרכי הנשימה נפתחות, והנשימה מתחדשת. התהליך של דום הנשימה בשינה יכול להופיע מספר רב מאוד של פעמים בלילה.
סימנים וסימפטומים
מרבית החולים הסובלים מדום נשימה בשינה אינם מודעים כלל לבעיה. הפסקות הנשימה אינן גורמות להתעוררות מודעת, והחולים לא זוכרים את הפסקות הנשימה. למרות זאת, שנת הלילה של החולים אינה מרעננת ואינה מספקת. החולים מתלוננים על עייפות, חוסר ריכוז, ועצבנות.
דום נשימה בשינה מופיע לעיתים קרובות מאוד עם נחירות קולניות במהלך הלילה, שמופיעות בכל תנוחות השינה.
אבחנה של דום נשימה בשינה
חשד לאבחנה עולה בנוכחות הסימפטומים המחשידים שתוארו, יחד עם דיווח על נחירות קולניות (בדרך כלל מצד בת או בן הזוג). שאלונים מובנים משפרים את יכולת האבחנה, וכללים שאלות אודות עייפות וריכוז בנהיגה, הרדמות תוך כדי צפייה בטלוויזיה, בנסיעה, בפעילות, ועוד (שאלון Epworth).
אבחנה סופית של דום נשימה בשינה יכולה להיעשות רק לאחר בדיקה במעבדת שינה. בבדיקה זו נרדם הנבדק במהלך הלילה תחת אמצעי ניטור הבודקים את נשימותיו, הדופק, ולחץ הדם. ניטור לילי מפורט כזה מאשר את האבחנה.
דום נשימה בשינה – הנחיות חדשות לטיפול
כיצד מטפלים בדום נשימה בשינה? מה ניתן לעשות כדי לעזור לחולים? לאחרונה פורסמו קווים מנחים חדשים של ה–American College of Physicians, המדריכים כיצד יש לטפל בחולים באופן מיטבי.
הקווים המנחים פותחו על בסיס מחקרים רבים שנעשו בתחום, ועל ידי סקירה של הספרות הרפואית הרלוונטית.
באופן כללי, ניתנו בהנחיות החדשות שלוש המלצות עיקריות לטיפול בדום נשימה בשינה:
- הפחת משקל – דום נשימה בשינה נפוץ בהרבה בקרב גברים עם משקל עודף. משערים שעודף משקל קשור קשר ישיר לפתופיזיולוגיה של דום נשימה בשינה. ייתכן שגדילה של הרקמות הרכות בדרכי האוויר תורמת תרומה ממשית לחסימה המופיעה בשינה. לכן, ההמלצה הראשונית לכל אדם הסובל מעודף משקל ודום נשימה בשינה היא לנסות להפחית ממשקלו כמה שניתן. המלצה זו אומנם קשה לביצוע, אך יכולה לתרום הרבה לבריאותו של החולה, ולפתרון דום הנשימה בשנה.
- מכיוון שחסימת דרכי הנשימה נובעת מירידת לחץ בדרכי האוויר, הזרמת אוויר ושמירה על לחץ גבוה יותר בדרכי הנשימה מונעת את התמוטטות דרכי האוויר והפסקות הנשימה. המכשיר המשמש לטיפול זה נקרא C-PAP (מבוטא כך : “סי-פאפ”). מכשיר זה מזרים אוויר בלחץ קבוע במהלך השינה לדרכי הנשימה, ומונע הפסקות נשימה. CPAP נמצא יעיל במחקרים רבים בהפחתה משמעותית של הסימפטומים מהם סובלים החולים בדום נשימה בשינה, וירידה באירועי דום הנשימה במהלך הלילה. עם זאת, השימוש במכשיר זה דורש אורך רוח וזמן. המכשיר מחובר לחשמל ואוטם באופן הדוק את האף והפה. מרבית המשתמשים בו מדווחים על אי נוחות רבה , לפחות בשלבים הראשונים. בנוסף, רעש מהמכשיר יכול להפריע גם את שנתם של השותפים לחדר. הקווים המנחים החדשים ממליצים מאוד על שימוש במכשיר זה.
- המלצה נוספת, נחרצת פחות, היא שימוש באביזרים המקדמים את עצם הלסת (Mandibluar advancement devices). מכשירים אלו נועדו לחולים שאינם מסתדרים עם CPAP, או שסבלו מתופעות לוואי בשימוש במכשיר, ועדיין סובלים מסימפטומים משמעותיים של דום נשימה בשינה. אביזרים אלו נועדו למנוע חסימה של דרכי האוויר על ידי דחיקה קדימה של הלסת ובסיס הלשון. השימוש בהם נפוץ הרבה פחות מהשימוש ב – CPAP.
מלבד שלושת המלצות עיקריות אלו, נסקרים בקווים המנחים החדשים טיפולים שונים, שטרם הוכחו באופן מספק לדום נשימה בשינה. טיפולים אלו אינם מהווים את טיפולי הבחירה במחלה, אבל נבדקו במחקרים שונים, בדרך כלל בקנה מידה קטן. בין הטיפולים המוזכרים: תרופות שונות (למשל: mirtazepine), פרוצדורות כירורגיות המבוצעות בחלל האף והגרון, טיפול בהיפנוזה, טיפול פסיכולוגי התנהגותי, ועוד.
