מחלת הרגל הקופצת היא מחלה קלה, נפוצה באוכלוסייה, המטרידה פלח נכבד של חולים באוכלוסייה.
במחלה זו הגפיים התחתונות יכולות לנוע באופן לא מבוקר במהלך הלילה, באופן שיכול להפריע מאוד לשנתו של הסובל מהתופעה.
תנועות הרגליים המחזוריות יכולות להגיע לתדירות של עד 300 פעמים בלילה.
הקשר בין סינדרום הרגל הקופצת ומחלת לב איסכמית
מספר סימפטומים מהם סובלים חולים עם מחלת הרגל הקופצת נקשרו בעבר במחקרים אפידמיולוגיים עם סיכון מוגבר למחלות של עורקי הלב. למשל, הפרעה בשינה (המופיעה כמובן גם במחלת הרגל הקופצת) נקשר בסיכון מוגבר כזה.
התנודות הבלתי צפויות של הרגל בלילה מביאות ללחץ דם ודופק מואץ במהלך השינה, שיכולים להיות קשורים גם הם לסיכון מוגבר. חולים רבים על מחלת הרגל הקופצת סובלים גם מעודף משקל, יתר לחץ דם ועוד מחלות שידועות כמגבירות את הסיכון למחלה של עורקי הלב.
האם באמת קיים קשר בין מחלת הרגל הקופצת למחלות עורקי הלב?
לאור ההגיון הביולוגי בקשר כזה, מספר מחקרים אפידמיולוגיים בוצעו כדי להעריך האם חולים שסובלים מרגל קופצת בשינה נמצאים בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית. מחקרים שונים בעבר הצביעו על כך שחולים עם רגל קופצת נמצאים בסיכון גבוה ב – 25% – 40% למחלת לב.
עם זאת, ההוכחה של הקשר הסיבתי במחקרים אלו בעייתית למדי. ייתכן שדווקא מחלת הלב או מחלה של עורקים בגוף גורמת להופעת הרגל הקופצת, או שגורמי סיכון אחרים משפיעים על הסיכון המוגבר . עד כה טרם הוכח באופן חד משמעי קשר בין שתי המחלות.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי החשוב “Circulation” ניסה לענות על שאלה זו, ולבדוק באופן מבוקר יותר את הקשר בין מחלת הרגל הקופצת והתפתחות מחלה בעורקי הלב.
החוקרים עקבו אחר קבוצת נחקרים גדולה מאוד, שכללה כ – 71,000 נשים. הנשים כולן לא סבלו ממחלות לב או שבץ מוחי בתחילת תקופת המעקב (בשנת 2002). המעקב אחריהן נערך לאורך תקופה של שש שנים, עד לשנת 2008.
המעקב הרפואי בדק הופעה של מחלת הרגל הקופצת באמצעות שאלונים מותאמים. בנוסף, נבדקה שכיחות האירוע העיקרי הקשור למחלת עורקי הלב באוכלוסיית המחקר – התקף לב.
במחקר נמצא, שנשים שסבלו ממחלת הרגל הקופצת בתחילתה של תקופת המעקב היו בסיכון מוגבר לפיתוח של התקף לב. עם זאת, בניתוח מתמטי הפער היה בגבול המובהקות הסטטיסטית. רמת הסיכון נמצאה כקשורה לפרק הזמן שבו סבלה האישה ממחלת הרגל הקופצת.
נשים שסבלו מהמחלה פחות משלוש שנים הראו סיכון מוגבר ב- 46%, ונשים שסבלו מהמחלה מעל שלוש שנים הראו סיכון מוגבר ב – 72%. תוצאות אלו נותרו דומות לאחר ניתוחים סטטיסטיים נוספים שבחנו השפעה של גורמים מרובים, כדי להפחית את הסיכוי לכך שהקשר שנמצא קשור לגורמי סיכון אחרים.
נתונים אלו שנמצאו במחקר מראים שייתכן שהופעה ממושכת של “רגל קופצת” בשינה קשורה להתפתחות של מחלת כלי הדם בלב.
הסיכון שעולה עם משך הזמן מסייע לטענה זו, אם כי אין לראות בכך סוף פסוק בשאלה זו. כדי להוכיח בוודאות קשר בין המחלות דורשה הבנה מעמיקה יותר על מחלת הרגל הקופצת ואולי גם מחקרים בקנה מידה גדול אף יותר, שיראו קשר סטטיסטי חזק ומובהק יותר.
בינתיים, חולים הסובלים מ”רגל קופצת” צריכים להיות מודעים לכך שייתכן והם נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות מחלות לב, ועליהם להקפיד שבעתיים על תזונה נכונה, פעילות גופנית, הימנעות מעישון, וטיפול תרופתי במידת הצורך כנגד יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם וסוכרת.
