נחירות אצל ילדים

נחירה הינה רעש נשימתי המופק בזמן השינה ומסמל בדרך כלל חסימה של דרכי האוויר העליונות. כ- 10% מכלל הילדים נוחרים בלילה מתוכם כ- 2% חווים הפרעה נשימתית העלולה לעכב את התפתחותם ולעיתים אף לגרום לדום נשימה.

חשוב להבחין, במיוחד בקרב ילדים, מתי מדובר בסתם נחירות ומתי מדובר במחלה- טיפול במעבדת שינה יכול להעניק תשובות ברורות לגבי שאלה חשובה זו.

נחירות אצל ילדים יכולות להיות מסוכנות

פרופ’ אשר טל, מנהל מחלקת ילדים ב’ בבית החולים סורוקה באר שבע מתריע כי תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה גורמת למצב בו הילד מפסיק לנשום ל- 10-20 שניות במהלך השינה.

הפסקת הנשימה גורמת לירידה באספקת החמצן למוח ועלולה להוביל לעיכוב התפתחותי. מסיבה זו חשוב לאבחן את התופעה מוקדם ככל האפשר ולטפל בה באופן הנכון.

מה גורם לנחירות בקרב ילדים?

הגורם לנחירות הינו למעשה חסימה בדרכי הנשימה. החסימה נעשית בעיקר בגלל האדנואיד, הידוע גם כ”שקד השלישי” אשר ממוקם בלוע האף. האדנואיד הינה התנפחות של הרקמה הלימפטית אשר נמצאת מאחורי בית הבליעה.

רוב הילדים לא נוחרים בלילה, אבל אצל חלקם מתרחשת התנפחות של האזור הריקמתי למימדים גדולים (בעקבות נטייה אלרגית, רגישות יתר של מערכת הנשימה ועוד) המפריעה לנשימה. האדנואיד גדל למימדים אדירים וגורם להפרעה או לחסימה של מעבר האוויר ולרעש הנחירות.

דום נשימה בשינה

לעיתים החסימה קשה מאוד ועלולה לגרום לדום נשימה בשינה– מצב בו הילד ישן ונוחר, לפתע יש שקט ובו אין בכלל מעבר אוויר והילד מפסיק לנשום לכמה שניות.

תוך מספר שניות מתחדשת פעולת הנשימה אבל מספר אירועים כאלה עלולים להעמיס על הלב, לעכב את התפתות הילד ולגרום לבעיות בריאותיות נוספות. לכן, מקרים אלו מצריכים ניתוח דחוף. קיימים מקרים בהם ילדים גם מרטיבים בלילה כתוצאה מדום נשימתי המשבשת את מנגנון השליטה התקין של שלפוחית השתן.

איכות שינה ירודה

הנחירות עלולות להפריע לאיכות השינה המלווה ביקיצות מרובות בלילה. הורים לילדים נוחרים מדווחים כי ילדיהם ישנוניים במהלך היום ומתקשים להקשיב בבית הספר.

פעמים רבות קשה לאבחן שהירידה בריכוז נובעת מבעיות שינה לכן, חשוב להסב את תשומת לב הרופאים גם להיבט זה.

שיטות אבחון

• מעבדות שינה- בדיקות במעבדות שינה נחשבות לבדיקות היעילות ביותר לאבחון הפרעות שינה ותסמונת דום נשימה חסימתי. הילד ישן בליווי הוריו במעבדת השינה כאשר מחוברות אליו אלקטרודות המדווחות מה קורה בגופו במהלך השינה. האלקטרודות בודקות את קצב הלב, את הנשימה, את מעבר האוויר דרך האף, את כמות החמצן הנכנס לגופו של הילד עם כל נשימה, את עוצמת הרעש שהוא משמיע, את מספר הנשימות, את איכות השינה, תנועות רגליים ועוד. כמו כן המכשירים בודקים האם מתקיים מצב של דום נשימתי ועד כמה מפריע האדנואיד למהלך הנשימה.
• צילום ותיעוד-  שיטה פחות יעילה באמצעותה מצלמים באמצעות צילום רנטגן את הצוואר של הילד וכן מתקינים מצלמות וידאו בחדר השינה של הילד. מומחה בודק את הצילומים ומפענח את המראות, הנחירות ואת הפסקות הנשימה ומבחין האם מדובר בדום נשימתי או בנחירות קלות. שיטה זו פחות מדוייקת ואמינה ממעבדות השינה.

טיפול בנחירות אצל ילדים

ברוב המקרים ניתן לפתור את בעית חסימת האוויר באמצעות ניתוח המסיר את האדנואיד מהגוף. ישנם ילדים שהנחירות אינן מסכנות את בריאותם ברמה המספקת עילה לניתוח ופעמים רבות כשהם מגיעים לגיל 9 המצב עובר מאליו. מסיבה זו יש לטפל בכל מקרה לגופו באמצעות הרופאים המומחים.

לסיכום, נחירות אצל ילדים הינו מצב העלול להצביע על סכנה בריאותית שיש לאבחן ולטפל בה מוקדם ככל האפשר.