מהי תסמונת הרגליים העצבניות?

תסמונת הרגליים העצבניות היא הפרעה נוירולוגית המתוארת כתחושת פעימה, משיכה, צמרמורת ותחושה בלתי נשלטת ברגליים המצריכה תנועה להקלת חוסר הנוחות.

הסימפטומים מופיעים לראשונה בשעות הלילה, במהלך השינה או במצב מנוחה. הזזת הרגליים עשוייה להקל על אי הנוחות.

לעיתים התופעה מכונה בשם פרסתזיה, תחושת נימול ברגליים. ההיבט הייחודי והיוצא דופן של התופעה הוא שכיבה ומצב מנוחה אשר מפעילים את הסימפטומים.

אנשים הסובלים מהתופעה מדווחים על קושי להרדם, דבר הגורם לתשישות ועייפות במהלך היום. העבודה, היחסים האישיים ושאר הפעולות היומיומיות מושפעות כתוצאה מחוסר בשעות השינה. בנוסף, מדווחים על קשיי ריכוז, זכרון לקוי ודכאון.

קיימים מקרים בהם חלק מהאנשים הסובלים מהתופעה אינם פונים לקבל טיפול רפואי מתוך האמונה כי הם לא יילקחו ברצינות, כי הסיפטומים מתונים או שמצבם אינו ניתן לטיפול.

מן הצד השני של המתרס, הרופאים עלולים לפרש את הסימפטומים ולשייך אותם לסיבות שגויות כמו עצבנות, נדודי שינה, מתח, דלקות פרקים, התכווצויות שרירים וזקנה. התופעה עשוייה להתרחש בכל גיל ושכיחה פי שניים אצל נשים.

מהם הסימנים והסימפטומים השכיחים?

תחושת אי נוחות ברגליים במהלך ישיבה או שכיבה המלווה בדחף בלתי נשלט להזיז את האיבר הפגוע. התחושות נפוצות פחות בזרועות ובראש ובדרך כלל מתרחשות בשני צדי פלג הגוף התחתון.

אנשים הסובלים מתסמונת הרגליים העצבבניות נוטים לשמור על הרגליים בתנועה כדי למזער ולמנוע את חוסר הנעימות. עשויים לפסוע על הרצפה, להניע את הרגליים במהלך ישיבה ולהתהפך במיטה.

התכונה הקלאסית המאפיינת את התופעה היא החמרת המצב בשעות הלילה והפגותם בשעות הבוקר. בנוסף, חוסר פעילות כמו נסיעה ארוכת מרחק, חוסר תנועה ותרגילי הרפיה עשויים להגביר את התופעה. הסימפטומים עשויים להשתנות בחומרה ובתדירות מאדם לאדם. במקרים חמורים למדי, מופיעים פעם או פעמיים בשבוע.

מהם הגורמים?

ברוב המקרים הסיבה אינה ידועה. ייתכן שיש לתופעה מרכיב גנטי. התופעה מאובחנת לעתים קרובות אצל משפחות בהן הופיעו התסמינים לפני גיל 40. ראיות מצביעות על כך שרמות נמוכות בברזל במוח אחראיות על התפתחות התסמונת. קיימות ראיות נוספות המצביעות על קשר לבעיות בתפקוד באזורים מסויימים במוח שנעשה בהם שימוש בנוירוטרנסמיטר דופמין כדי לייצר פעילות שרירים חלקה ורצונית.

התוצאה בשיבוש במסלולים אלה היא הופעת תנועות בלתי רצוניות. חולים הסובלים ממחלת הפרקינסון (ההפרעה נפוצה במסלול הדופמין) סובלים מתסמונת הרגליים העצבניות לעיתים קרובות.

מחלות כרוניות כגון אי ספיקת כליות, סוכרת ונוירופתיה פריפריאלית מאופיינות לעיתים אף הן בתסמונת זאת. קיימות תרופות אשר עלולות להחמיר את התופעה, תרופות אלה כוללת תרופות אנטי פסיכוטיות, נוגדות דכאון ותרופות המכילות אנטי היסטמינים. השלישי האחרון של ההריון עשוי להיות מאופיין בתופעה. התסימינים במקרה האחרון נעלמים תוך 4 שבועות ממועד הלידה.

כיצד מאבחנים את התסמונת?

האבחון נעשה על ידי מספר קריטריונים בסיסיים. התסמינים מחמירים בלילה וזניחים בבוקר. מתעורר הצורך להניע את האיבר הפגוע בעקבות תחושת הנימול וחוסר הנוחות. הסימפטומים מופיעים במהלך מנוחה, הרפיה או שינה. תחושת ההקלה נמשכת כל עוד התנועה מתרחשת באיבר הפגוע.

בדיקות נוירולוגיות ופיזיות כמו תשאול רפואי ודפוסי התנהגות עשויים לסייע באבחון התופעה. בנוסף, מידע על שימוש בתרופות עשוי לעזור אף הוא.

מומלץ לבצע בדיקות מעבדה כדי לשלול מצבים אחרים כמו מחסור בברזל וויטמינים.

דרכי טיפול בתסמונת הרגליים העצבניות

התופעה ניתנת לטיפול על ידי הקלה מכוונת על סימפטומים, הזזת האיבר מספקת פתרון זמני. שינויים באורח החיים ופעילויות שעשויות להפחית את הסימנים כוללים שימוש מופחת בקפאין, אלכוהול וטבק.

תוספי ברזל, ויטמינים, חומצה פולית ומגנזיום. בנוסף, נעשה שימוש באמבטיות חמות . במקרים מסויימים אף נעשה שימוש בטיפול תרופתי בהמלצה רפואית בלבד.