נרקולפסיה (או “מחלת השינה”) הינה הפרעת שינה נדירה יחסית (אדם אחד ל – 2000 לוקה בה) הגורמת לישנוניות או פרצי שינה פתאומיים במהלך היום, אפילו באמצע פעילות.
סימני הנרקולפסיה
הלוקים בנרקולפסיה נרדמים מספר פעמים במהלך היום, לפעמים באמצע פעילות (במיוחד אם מדובר בפעילות מונוטונית). כמו כן פרצי השינה עלולים לתקוף את החולה בזמן של התרגשות רבה, כעס או מתח קיצוני.
- ישנוניות ועייפות במהלך היום.
- פרצי שינה פתאומיים באמצע היום, גם באמצע ביצוע פעילות. אדם הלוקה בנרקולפסיה יכול להירדם באמצע הפעילות לכמה דקות, ולהתעורר ערני לגמרי כאילו לא קרה דבר.
- שיתוק גפיים לפני השינה או לאחר היקיצה: הלוקים בהפרעה אינם מסוגלים לזוז כמה דקות לפני שהם נרדמים, או לאחר שהם מתעוררים.
- חולשת שרירים פתאומית עד כדי שיתוק במהלך היום לזמן קצר, הגורמת לעתים להתמוטטות. שיתוק זה דומה לשיתוק השרירים אשר כולנו חווים במהלך השינה. בזמן השינה המוח משחרר חומר המגיע לעמוד השדרה וגורם לשיתוק זמני בזמן השינה. שיתוק זה אחראי לכך שלא ננסה לבצע את מה שקורה בחלום בפועל.
- חוויית חלימה בזמן ערות: האדם רואה מראות חלומיים ומדמיין סיטואציות חלומיות בזמן ערות. הוא עשוי להגיב לחלימה בהקיץ זו ולהתנהג בהתאם. לצופה מן הצד הסיטואציה עשויה להיראות דומה לאדם החושב מחשבות שווא.
מה עומד מאחורי תופעות אלה?
נרקולפסיה היא בעצם מצב שבו מרכיבים של שינה (כגון חלימה או שיתוק) חודרים לזמן הערות. מדובר בהתפרצות של שנת REM (שלב החלימה בשעת שינה) אל תוך הערות.
השערה נוספת היא כי חולים אלה סובלים ממחסור באורקסין. אורקסין היא מולקולה האחראית על הפעלת מנגנון שלם של רשתות במוח האחראי על שמירה על ערנות. ברגע שיש חסר באורקסין, האדם יסבול מישנוניות יתר.
כיצד מאבחנים את ההפרעה?
כיצד מטפלים בנרקולפסיה?
להפרעה עצמה לא נמצאה עדיין תרופה המרפאת אותה לחלוטין. נעשה שימוש בתרופות שונות כדי למתן ולצמצם את הסימפטומים.
- מתן תרופות מעוררות כגון ריטלין או אמפטמין.
- בתופעה של השיתוק נהוג לטפל בעזרת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצת התרופות SSRI . תרופות אלה יעילות בטיפול בהפרעה מכיוון שהן מדכאות את שנת ה REM וכך האדם אינו חווה את הסימפטומים (פרצי הרדמות ושיתוקים).
- הדרכה לגבי אורח חיים נכון: הימנעות מקפאין ואלכוהול, הקפדה על שינה סדירה, רציפה ואיכותית ועוד.
קראו עוד:
עובדות שלא הכרתם על נחירות