נרקולפסיה

נרקולפסיה (או "מחלת השינה") הינה הפרעת שינה נדירה יחסית (אדם אחד ל – 2000 לוקה בה) הגורמת לישנוניות או פרצי שינה פתאומיים במהלך היום, אפילו באמצע פעילות.

זו הפרעה שניתן לאבחן אותה רק במעבדת שינה, ופעמים רבות היא אינה מאובחנת או שהלוקים בה מאובחנים באופן שגוי כלוקים במחלת הנפילה, דיכאון או אף מחלת נפש.

סימני הנרקולפסיה

הלוקים בנרקולפסיה נרדמים מספר פעמים במהלך היום, לפעמים באמצע פעילות (במיוחד אם מדובר בפעילות מונוטונית). כמו כן פרצי השינה עלולים לתקוף את החולה בזמן של התרגשות רבה, כעס או מתח קיצוני.

ההפרעה יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים (או בשילוב של כמה סימפטומים יחד):

• ישנוניות ועייפות במהלך היום.
• פרצי שינה פתאומיים באמצע היום, גם באמצע ביצוע פעילות. אדם הלוקה בנרקולפסיה יכול להירדם באמצע הפעילות לכמה דקות, ולהתעורר ערני לגמרי כאילו לא קרה דבר.
• שיתוק גפיים לפני השינה או לאחר היקיצה: הלוקים בהפרעה אינם מסוגלים לזוז כמה דקות לפני שהם נרדמים, או לאחר שהם מתעוררים.
• חולשת שרירים פתאומית עד כדי שיתוק במהלך היום לזמן קצר, הגורמת לעתים להתמוטטות. שיתוק זה דומה לשיתוק השרירים אשר כולנו חווים במהלך השינה. בזמן השינה המוח משחרר חומר המגיע לעמוד השדרה וגורם לשיתוק זמני בזמן השינה. שיתוק זה אחראי לכך שלא ננסה לבצע את מה שקורה בחלום בפועל.
• חוויית חלימה בזמן ערות: האדם רואה מראות חלומיים ומדמיין סיטואציות חלומיות בזמן ערות. הוא עשוי להגיב לחלימה בהקיץ זו ולהתנהג בהתאם. לצופה מן הצד הסיטואציה עשויה להיראות דומה לאדם החושב מחשבות שווא.

מה עומד מאחורי תופעות אלה?

נרקולפסיה היא בעצם מצב שבו מרכיבים של שינה (כגון חלימה או שיתוק) חודרים לזמן הערות. מדובר בהתפרצות של שנת REM  (שלב החלימה בשעת שינה) אל תוך הערות.

ההסברים הרפואיים והמדעיים לתופעה הם כי ישנו ליקוי במנגנונים במוח האחראים על ויסות מנגנוני הערות והשינה. אחת ההשערות היא, כי מתווך עצבי בשם אצטילכולין הנמצא במוח ואחראי על המעבר לשלב של שנת REM פועל במצב של פעילות יתר, ולכן מתרחשים פרצי השינה הללו. בנוסף, פעילות יתר זו של האצטילכולין שולחת מסרים חוזרים לעמוד השדרה לשתק את השרירים כחלק מן המנגנון הפועל בשעת שינה, וכך מתרחשים השיתוקים הפתאומיים.

השערה נוספת היא כי חולים אלה סובלים ממחסור באורקסין. אורקסין היא מולקולה האחראית על הפעלת מנגנון שלם של רשתות במוח האחראי על שמירה על ערנות. ברגע שיש חסר באורקסין, האדם יסבול מישנוניות יתר.

כיצד מאבחנים את ההפרעה?

נרקולפסיה ניתן לאבחן רק במעבדת שינה. כאשר יש חשד כי אדם לוקה בנרקולפסיה, הוא עובר בדיקה נוספת מעבר לבדיקות מעבדת השינה הרגילות, בדיקה של שינה במהלך היום. הנבדק מחובר במשך יום שלם למכשירים ומתבקש להירדם מספר פעמים במהלך היום, לאחר לילה של שינה טובה. אם הוא מצליח להירדם בקלות, לעומק, שוב ושוב, יתכן והוא סובל מן ההפרעה.

כיצד מטפלים בנרקולפסיה?

להפרעה עצמה לא נמצאה עדיין תרופה המרפאת אותה לחלוטין. נעשה שימוש בתרופות שונות כדי למתן ולצמצם את הסימפטומים.

• מתן תרופות מעוררות כגון ריטלין או אמפטמין.
• בתופעה של השיתוק נהוג לטפל בעזרת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצת התרופות SSRI . תרופות אלה יעילות בטיפול בהפרעה מכיוון שהן מדכאות את שנת ה REM וכך האדם אינו חווה את הסימפטומים (פרצי הרדמות ושיתוקים).
• הדרכה לגבי אורח חיים נכון: הימנעות מקפאין ואלכוהול, הקפדה על שינה סדירה, רציפה ואיכותית ועוד.

נרקולפסיה הינה מחלה נדירה הגורמת לסממני שינה במהלך היום. ניתן לצמצם את הסימפטומים בעזרת טיפול תרופתי.

האם נרקולפסיה נחשבת למחלת נפש?

כיום, אנחנו נתקלים יום יום במצבים שבהם רופאים ואנשי מקצוע המטפלים בתחום, מאבחנים חולי נרקולפסיה בתור אנשים שחווים מחלת נפש. מדובר למעשה, על אבחון שגוי, שכן המצב התודעתי בו נמצאים חולי נרקולפסיה, הוא מצב נפשי שמעורבב יחד עם הזיות, התנהגויות חולמניות, מצבי בלבול קשים, ועוד – כל אלה למעשה, ניתנים להשוואה לתסמינים השונים שקיימים למחלות הנפש השונות. במצבים שבהם מתקיים אבחון שגוי לחולי נרקולפסיה בתור אנשים אשר סובלים ממחלת נפש, אותם החולים הנרקולפסיה מופנים לעתים קרובות לטיפול ואבחון של פסיכיאטר. זו היא הסיבה שלמעשה חשוב מאוד להכיר את המחלה, את התסמינים השונים של הנרקולפסיה, ולבצע אבחון נכון ויעיל של התסמונת.

על החשיבות של שינוי אורח החיים הקיים, ככלי להתמודדות עם נרקולפסיה

אחד הדברים החשובים ביותר כאשר אנחנו, או אחד מהקרובים שלנו מאובחנים בתור מי שסובל או סובלת מנרקולפסיה – זה לבחון את אורח החיים הקיים, ולשנות את מה שעשוי להוות סכנה עבור חולי נרקולפסיה, או לחלופין – גורם שמחזק את הסיכוי לחטיפת נרקולפסיה. להלן מספר שינויים באורח החיים, שינויים שמומלץ לחולים הנרקולפסיה לבצע:

קביעת זמני שינה במהלך היום – אחד הדברים המומלצים ביותר עבור אנשים שסובלים מנרקולפסיה, זה לנסות לקבוע ולתזמן שינות קצרות במהלך היום. שינה במהלך היום, צריכה להיות שינה לפרק זמן ממוצע של בין 20-30 דקות, ותפקידה, הוא לתת מעין רעננות וכוח לאלה שסובלים מנרקולפסיה. שנת צהריים קצרה יכולה לעשות פלאים לאנשים הסובלים מהמחלה.

החשיבות של לוח זמנים מדויק – עבור אנשים שמתמודדים עם נרקולפסיה, מומלץ וחשוב מאוד לנסות לשור על לוח זמנים קבוע ומדויק של שינה. כלומר, נסו ללכת לישון ולקום כל יום באותה השעה. השגרה עשויה לעשות פלאים לאלה שסובלים מנרקולפסיה. ניתן לעשות את זה תוך התאמת לוח זמנים התואם לאורח החיים שלכם ולעבוד עם שעון בכל יום.

פעילות גופנית – פעילות גופנית עשויה לעזור המון, במיוחד כאשר מדובר על שינה רציפה בלילה. ניתן לבחור בהליכה, שחיה, ריצה או כל פעילות אחרת המטיבה איתכם.

קראו עוד:

עובדות שלא הכרתם על נחירות