חולים הסובלים מנחירות, דום נשימה חסימתי והפרעות שינה באופן כללי נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב שונות. הסיבה לכך היא אפיזודות חוזרות של דום נשימה המופיעות במהלך השינה, הגורמות לסטרס נשימתי קשה מאוד והיפוקסיה. כתוצאה, נגרמים עליה בקצב הלב, בלחץ הדם על מנת להתגבר על הירידה בחמצן, ובטווח הארוך עלולה להופיע פגיעה לבבית קשה.
יתר לחץ דם כתוצאה מהפרעות בשינה
אחד הביטויים העיקריים של דום נשימה חסימתי הוא עליה בלחץ הדם הסיסטמי, ומחקרים רבים הראו את הקשר בין דום נשימה חסימתי ובין הופעת יתר לחץ דם. מקרים רבים של יתר לחץ דם מתבררים בסופו של דבר כקשורים להפרעות בשינה, ולכן חשוב לדווח לרופא המטפל על נחירות או עייפות קשה במהלך היום. הטיפול בהפרעת השינה הוכח כעוזרת להורדת לחץ הדם, ולכן חיוני במקרה זה.
יתר לחץ דם ריאתי
הופעת יתר לחץ דם ריאתי אצל חולי דום נשימה חסימתי מעידה על סיכויי הישרדות נמוכים יותר, ומחקרים שונים הראו שלאחר 8 שנים סיכויי ההישרדות של חולים הסובלים מדום נשימה חסימתי המופיע עם יתר לחץ דם ריאתי הם 43% בלבד, לעומת 76% אצל החולים הסובלים מדום נשימה חסימתי ללא יתר לחץ דם ריאתי.
התפתחות מחלת לב כלילית
מחלת לב כלילית היא אחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם, וקיימת אצל אנשים רבים כמעט בכל הגילאים. מחלת הלב הכלילית מתפתחת לאחר תהליך ממושך של טרשת העורקים, הגורם לעיבוי דופן כלי הדם על ידי פלאק טרשתי שגורם להיצרות של זרימת הדם, בעיקר בכלי הדם הכליליים. כתוצאה, אספקת הדם ללב יורדת ומופיעים אירועים של איסכמיה לבבית.
הפרעות קצב
סוג נוסף של הפרעה לבבית המופיעה אצל חולים הסובלים מדום נשימה חסימתי הוא הפרעות קצב. ברוב המקרים מדובר בהפרעות קצב המופיעות רק בלילה, אך המצב עלול להתפתח להפרעות קצב המופיעות גם במהלך היום. הפרעות הקצב יכולות לגרום לסיבוכים קשים במידה והן מופיעות במהלך השינה, ולהוביל לירידה קשה בפעילות הקרדיווסקולרית במהלך השינה.
אי ספיקת לב
אחד המצבים הנפוצים ביותר הנלווים לדום נשימה חסימתי הוא אי ספיקת לב, וכ-70% מהסובלים מאי ספיקת לב סובלים גם מהפרעות בשינה. גם במקרה זה שימוש ב-CPAP יכול למנוע את החמרת המצב ולשפר באופן משמעותי את המצב הלבבי.
