מדום נשימה חסימתי ועד מחלת לב

דום נשימה חסימתי הוא אחד מהסוגים של דום נשימה בשינה, מהפרעות השינה הנפוצות ביותר שיש. כפי שניתן להסיק משמו, זהו מצב בו דום הנשימה נגרם עקב חסימה בדרכי האוויר, אשר עלולה כשלעצמה להיגרם עקב לא מעט סיבות. דום הנשימה החסימתי כולל לא מעט סיבוכים אפשריים, כולל הגדלת הסיכון למחלות לב.

סיכונים בדום נשימה חסימתי

בדום נשימה חסימתי מתרחשת חסימת דרכי האוויר עקב צמיחה של בסיס הלשון והחך הרך. התוצאה היא הפסקת נשימה למשך פרק זמן של עשר עד שלושים שניות לרוב, אם כי יכול להיות מצב בו הנשימה תופסק גם לדקה או לדקותיים.

תוך כדי הפסקת הנשימה יורדת רמת חמצן הדם, והתוצאה היא יקיצה קצרה במטרה לחדש את הנשימה ולפתוח את מעבר האוויר שנחסם. התוצאה של תהליך זה היא נחירה. יש לציין שהבעיה נפוצה יותר אצל גברים לעומת נשים. מספר הפעמים שהתהליך הזה מתרחש אצל כל אדם משתנה ותלוי בפרמטרים שונים.

אירועי דום נשימה בודדים המתרחשים מדי שעה, נחשבים לתקינים או אפילו ל”נורמליים”, במקרה החמור של דום נשימה חסימתי עלול האדם לסבול מאותה הפסקת נשימה שהוזכרו מעלה כחמישים עד שישים פעמים בשעה.

פגיעה באיכות השינה ובתפקוד – חלק מהמחקרים קושרים דום נשימה לפגיעה באיכות החיים, ירידה במצב הרוח, והגברת הסיכונים לתאונות דרכים ולתאונות אחרות.

ההשפעה השלילית על הלב

בין הסיבוכים השונים המזוהים עם דום נשימה חסימתי, תופסים אירועים קרדיו-וסקולריים מקום של כבוד מפוקפק. דום הנשימה מגדיל את הסבירות לבעיות דוגמת אוטם בשריר הלב, שבץ מוחי או אפילו תמותה במהלך הלילה. הוא אף עלול לגרום למחלות כרוניות שונות דוגמת אי ספיקת לב, מחלה כלילית או יתר לחץ דם.

במקרה של מחלת לב כלילית, נערכו מחקרים שהצביעו לא רק שדום הנשימה עלול להגדיל את הסיכוי למחלה, אלא גם שבאמצעות טיפול בבעיית השינה ניתן לראות שיפור בתלונות החולה ואף ירידה בתמותה הלבבית כתוצאה מהמחלה. מחקרים אחרים הצביעו על דום הנשימה בשינה, חסימתי או לא, כגורם מרכזי שעלול לחזות את אוטם שריר הלב בהסתברות גבוהה יחסית.

למה זה קורה?

כשמנסים לנשום בנתיב אוויר חסום עלולים להיגרם מצבים דוגמת היפרקפניה או היפוקסמיה, לצד תנודתיות בלחץ שלילי של החזה הפנימי. מצב זה גורם לשינויי לחץ בקיר הלב ולפגיעה בתפקוד החדרים שלו. מחקרים מצאו קשר בין דום נשימה במהלך השינה, חסימתי או לא, לבין המסה של החדר השמאלי של הלב, התפקוד הסיסטולי והדיאסטולי שלו וכן על גודלו של הפרוזדור השמאלי.

דום נשימה חסימתי עלול בהמשך לכך לגרום לפרפור פרוזדורים, הפרעות קצב אחרות, ועוד. תרחיש שלילי אחר הוא אי ספיקת לב, שלפי ההערכות כיום מעורב בו בצורה זו או אחרת דום נשימה בשינה. גם כאן הקשר הצביע לא רק על הגדלת הסיכוי לאי ספיקת לב כתוצאה מההפרעות בשינה, אלא גם שבאמצעות טיפול בהפרעות השינה ניתן לשפר את מצב הלב.

כתוצאה מכל אלה עלול האדם להתעורר ולסבול משינה קטועה מצד אחד, ומצד שני לסבול מנזקים ארוכי טווח ללב שלו. הפתרון לכן הוא אבחון מהיר ככל האפשר של הבעיה בשינה וטיפול נקודתי בה, כאשר שיטה מרכזית שנחשבת ליעילה מהבחינה הזו היא טיפול ב-CPAP.