סוגים של דום נשימה בשינה
קיימים שני סוגים של דום נשימה בשינה:
- דום נשימה חסימתי – זאת הצורה הנפוצה יותר של דום נשימה בשינה, המופיעה על רקע הרפיה של שרירי הנשימה וחסימה של מעבר האוויר.
- דום נשימה מרכזי – מצב נדיר יותר המופיע כאשר מרכז הנשימה במוח לא פועל בצורה מתאימה, ותהליך הנשימה לא נשלט בצורה טובה.
הגורמים לדום נשימה בשינה ממקור חסימתי
דום נשימה חסימתי מופיע כאשר שרירי העזר הנשימתיים מתרפים ומונעים את התמיכה הנדרשת מאזור החיך והגרון. מדובר בשרירים של חלקו האחורי של הצוואר, שאחראים לתמוך בגרון, בענבל, בשקדים ותפקידם לאפשר את נתיב האוויר פתוח. כאשר השרירים האלה מתרפים, נתיב האוויר הופך צר ופחות אוויר נכנס לריאות בתהליך הנשימה.
ברגע שרמת החמצן בדם יורדת, המוח חש את המצב וגורם להתעוררות מיידית מהשינה, אשר גורמת לכיוות השרירים ולפתיחה מחודשת של דרכי האוויר. אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה מתעוררים עשרות פעמים בלילה, ולכן שנת הלילה שלהם נפגמת באופן משמעותי. ברוב המקרים, מדובר בהתעוררות קצרה ביותר, והאנשים הסובלים מכך כלל לא שמים לב לזה.
ההפרעה הזו יכולה להופיע 30 פעמים בשעה או יותר, ובכך לגרום לפגיעה קשה במהלך השינה, המתבטאת בעייפות רבה במהלך היום.
הגורמים לדום נשימה מרכזי
דום נשימה מרכזי הוא דבר פחות נפוץ המופיע בעיקר אצל חולי לב או לאחר שבץ. במקרים אלו, מרכז הנשימה במוח פועל בצורה שאינה תקינה, והאנשים מתעוררים לאחר שלא נשמו בצורה טובה, כפי שקורב בדום נשימה מרכזי.
הסימנים של דום נשימה בשינה
הסימנים של דום נשימה בשינה משתנים, והעיקריים ביניהם הם:
- עייפות במהלך היום – מאחר ושנת הלילה אינה טובה, אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה סובלים מעייפות רבה המתבטאת בהפרעה לתפקוד היום יומי. קיימים מקרים רבים בהם אנשים נרדמים בקלות במהלך היום – בישיבות, מול הטלויזיה או בשיחה עם חברים, ומצבים כאלה מצביעים על דום נשימה בשינה. העייפות מתבטאת גם בקשיי קשב וריכוז, והפרעה בתפקוד הכללי אשר לפעמים אף גורמת לפיטורים ממקום העבודה.
- נחירות חזקות – נחירות חזקות מאוד טיפוסיות יותר לדום נשימה חסימתי. בדרך כלל האנשים הסובלים מכך לא יכולים להתלונן על הנחירות בעצמן, ולכן חשוב להשיג פרטים אלה מבני הזוג.
- סימנים אופייניים כאשר מתעוררים בבוקר – אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה סובלים מכאבי ראש בבוקר, המלווים לכאבי גרון ויובש בפה.
גורמים סיכון לדום נשימה בשינה
קיימים מספר גורמי סיכון המגבירים באופן משמעותי את הסיכוי להופעת דום נשימה בשינה:
- משקל עודף – עודפי משקל באזור הצוואר וסביב נתיב האוויר מגבירים את הסיכון לחסימת דרכי האוויר. רוב הסובלים מדום נשימה בשינה הם אכן אנשים שמנים, אך יש לציין שלא כל הסובלים מהבעיה סובלים גם מעודף משקל.
- חסימה אנטומית של דרכי האוויר – קיימים מקרים של חסימה אנטומית של דרכי האוויר, אשר יכולה להיות מולדת או נרכשת. הבעיה יכולה להתבטא אצל אנשים עם דרכי אוויר צרות, אדנואידים החוסמים את הנשימה או תגובה אלרגית שמובילה לחסימה.
- גברים, גיל מבוגר, סיפור משפחתי – מגבירים את הסיכון להופעת ההפרעה.
טיפול ואבחנה של דום נשימה בשינה
אבחנת ההפרעה מתבצעת על ידי סיפור מתאים ובדיקה במעבדת שינה. הטיפול יכול להתבצע על ידי מסיכות מתאימות כמו CPAP.
הפגיעה באיכות חייהם של החולים מובילה לא אחת לזכאויות שונות במוסד לביטוח לאומי וכדומה.
כיצד ניתן ונהוג כיום לאבחן את דום הנשימה בשינה?
כפי שהצלחתם להבין מקריאת השורות הקודמות לשורות אלה, דום נשימה הינה תופעה אשר מתרחשת בזמן השינה, ועל כן, הטיפול שמוביל לאבחון בסופו של דבר של דום נשימה בשינה, הוא אבחון אשר צריך להתבצע במעבדות השינה השונות. במהלך ביצוע האבחון במעבדות השינה השונות, במהלך הבדיקה ייבדקו ויאבחנו אצלכם האם ישנם הפסקות נשימה במהלך השינה, במידה שכן, כמה הפסקות כאלה מתקיימות במהלך השינה, מה הוא מצב החמצן בתאי הגוף של אותו האדם במהלך השינה, מה הוא לחץ הדם שמופיע בעת השינה, ועוד פרמטרים משמעותיים רבים ונוספים.
כיצד ניתן לקבוע את החומרה של דום הנשימה הזה?
על מנת שמעבדת השינה יוכלו לקבוע מה היא החומרה של דום הנשימה שכל מטופל או מטופלת חווים, אזי שקיים אינדקס מסוים אשר קובע ומחליט את דרגת דום השינה אצל כל אדם. אותו המדד, בודק למעשה נתונים שונים כמו – מספר הפסקות נשימה מלאות, מספר הפסקות השינה החלקיות, ולאחר מכן, נהוג לבדוק את התוצאות המתקבלות על פי חלוקה זו:
– מצב נורמלי ייחשב כמצב שבו ישנם כ-4 הפסקות נשימה במהלך שעת שינה אחת.
– כאשר ישנם בין 5-14 הפסקות שינה בשעת שינה אחת, המצב מוגדר בתור מצב קל.
– כאשר ישנם בין 15-29 הפסקות שינה בשעת שינה אחת, המצב מוגדר בתור מצב בינוני.
– כאשר ישנם מעל ל-30 הפסקות שינה אשר נספרות במשך שעת שינה אחת, המצב יוחשב בתור הפרעת שינה חמורה.
טיפולים נהוגים בדום נשימה
הרופא במעבדת השינה הוא זה שיתאים את סוג הטיפול לכל מטופל שיגיע אליו, זאת כאשר כל חומרה של דום הנשימה, עשויה להוביל לאופן טיפול שונה.
לסיכום, אם אתם סובלים מדום נשימה בשינה, טפלו בבעיה ואל תזניחו אותה. היום יש מגוון של טיפולים שיכולים לסייע לכם ולפתור את הבעיה מהשורש, מה שיחזיר את איכות השינה שלכם וישפר משמעותית את הבריאות, הן הפיזית והן הנפשית. יש חשיבות רבה לשינה איכותית ולכן חשוב לטפל בבעיה.
מדובר במצב הנפוץ בעיקר אצל אנשים הסובלים מעודף משקל ומשפיע באופן קריטי על איכות החיים והתפקוד היום יומי.
האבחנה של ההפרעה מתבצעת בעיקר על ידי בדיקה במעבדת שינה, והטיפול במצב זה חיוני לתפקוד התקין במהלך היום יום.
השמנה כגורם לדום נשימה חסימתי
דום נשימה חסימתי מופיע כאשר דרכי האוויר הופכות לצרות מאוד (בעיקר על ידי מנגנון של הרפיית שרירים) ומקשות על תהליך הנשימה בלילה. אנשים הסובלים מדום נשימה חסימתי מתעוררים במהלך הלילה יותר מ-30 פעמים בשעה, ועל כן לא משיגים שינה אפקטיבית ועייפים לאורך היום.
אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לדום נשימה חסימתי הוא השמנה, ורוב האנשים הסובלים מהשמנה קיצונית סובלים גם מרמה מסויימת של דום נשימה חסימתי.
עודפי השומן הנמצאים באזור הצוואר והחזה גורמים לחסימה של דרכי האוויר – הם לוחצים על המבנים השונים בגרון וגורמים לכך לנתיב האוויר יהפוך לצר יותר. שילוב של השמנה עם חולשה של שרירי העזר הנשימתיים, יכול להביא למצב של דום נשימה חסימתי.
סיבוכים של דום נשימה חסימתי
הסיבוכים העיקריים של דום נשימה חסימתי קשורים לחסר החמור בשעות שינה, ודורשים לכן טיפול רפואי. הסיבוכים העיקריים הם:
- יתר לחץ דם והפרעות לב – הירידה ברמת החמצן בדם במהלך השינה גורמת להגברת לחץ הדם ועליה בתפקוד מערכת הלב. אי לכך, אנשים הסובלים ממצב זה יפתחו עם הזמן יתר לחץ דם ופגיעה לבבית כמו פרפור פרוזדורים או אפילו אי ספיקת לב. הסיכון העיקרי במצב זה הוא להתפתחות של שבץ ואף מוות פתאומי.
- עייפות במהלך היום – אנשים הסובלים מדום נשימה חסימתי סובלים מעייפות קשה במהלך היום, ונוטים להירדם לעיתים תכופות. מצב זה מפריע לתפקודם השוטף, הם נרדמים במהלך פעילויות חשובות כמו שיחות עם אנשים אחרים ואף נהיגה, ובכך מסכנים את עצמם ואת החברה. במקרים רבים, דום נשימה חסימתי גורם לירידה בתפקוד במקום העבודה ואף יכול להביא לפיטורין.
אבחנה של דום נשימה חסימתי
אבחנה של דום נשימתי חסימתי מתבצעת כאשר מטופלים מתלוננים על עייפות בלתי מוסברת, המלווה בנחירות קשות. ברוב המקרים, החולים מופנים אל מרכז לרפואת שינה שם מבצעים את ההערכה של תפקוד האדם בזמן השינה.
אל מעבדת השינה מגיעים המטופלים בערב, שם מחוברים אל אלקטרודות שונות הבודקים מדדים מסויימים כמו תנועת בית החזה, ריווי החמצן בדם, דופק, לחץ דם, פעילות מוחית וכו'. הנבדקים נמצאים במעבדה במשך הלילה ובמהלך שנתם מנוטרים על מנת להבין האם הם סובלים מדום נשימה חסימתי או מהפרעה אחרת.
קיימים מקרים בהם ניתן לבצע בדיקה דומה באופן ביתי. במהלך בדיקה זו מקבלים המטופלים לביתם מכשיר הבודק את קצב הלב, ריווי החמצן בדם ופעילות מערכת הנשימה, במטרה לאבחן הפרעה של דום נשימה חסימתי. יש לציין שהמכשירים הביתיים אמינים פחות מבדיקת המעבדה, ולא ניתן לאבחן בעזרתם את כל המקרים של דום נשימה חסימתי.
המשך הבירור של דום נשימה חסימתי
לאחר קבלת אבחנה חיובית בבדיקה במעבדת שינה, מופנים החולים לרופא אף אוזן גרון על מנת לשלול חסימה מכנית במערכת הנשימה. קיימים מקרים רבים בהם אדנואידים או הפרעות אנטומיות אחרות גורמים להפרעה בנתיב האוויר ולדום נשימה בשינה. מקרים אלה שכיחים יותר בילדים ובצעירים, אך יכולים להופיע גם אצל מבוגרים.
מלבד זאת, במקרים רבים מופנים המטופלים גם לקרדיולוג על מנת לשלול פגיעה לבבית ולנוירולוג על מנת לשלול דום נשימה מרכזי.
מה היא השכיחות של תופעת דום נשימה חסימתי?
אולי תופתעו לשמוע, אך התופעה של הופעת דום נשימה חסימתי, היא תופעה יחסית שכיחה, ובעיקר, מדובר על תופעה שכיחה בקרב אוכלוסיית הגברים. מחקרים רבים שנעשו על תופעות שונות של דום נשימה חסימתי, הראו כי מדובר על תופעה שמשפיעה ומתרחשת באחוזים גבוהים הרבה יותר אצל נשים לעומת שכיחות התופעה אצל גברים. במדינת ישראל, שכיחות התופעה הינה בערך 8% מאוכלוסיית הגברים אשר נוטים לסבול באופן יחסי מתופעה זו, ולעומת זאת, רק 2% מהנשים במדינת ישראל נוטות לסבול מדום נשימה חסימתי – הבדלים גבוהים מאוד כאמור בין גברים לנשים.
מה הן אוכלוסיות הסיכון השונות להופעות דום נשימה חסימתי?
כמו מחלות וסימפטומים רפואיים רבים נוספים, גם שעוסקים בדום נשימה חסימתי, אזי שישנן אוכלוסיות גיל שנוטות לסבול מהתופעה באחוזים גבוהים הרבה יותר. אצל מרבית האנשים שחולים בדום נשימה חסימתי, תופעה זו תופיע לראשונה בסביבות אמצע גיל ה-30 זאת על אף שעדיין מדובר על תופעה שיכולה ועשויה לפגוש גם ילדים רבים. מחקרים רבים שנעשו בנושא מראים כי כ-60% מקרב האנשים שחצו את גיל 65, נוטים לסבול מדום נשימה חסימתי. בנוסף, ישנם מקרים רבים של דום נשימה חסימתי שאינם מאובחנים, ועל כן ההערכות הן שמדובר בפועל על מספרים גבוהים הרבה יותר.
מה הן סיכויי ההחלמה מדום נשימה חסימתי?
המטרה העיקרית בטיפול בדום נשימה חסימתי, זה לייצר טיפול שיקטין את ההשפעה של התסמינים השונים של דום הנשימה החסימתי. כיום, ידוע כי שינויים מהותיים באורח המחייה שלנו, זאת לרבות ירידה במשקל, הפסקת עישון סיגריות, ונוספים, הם שינויים באורח החיים שיכולים ועשויים להקל את ההשפעה של דום הנשימה החסימתי על החיים של הסובלים ממנה.
לסיכום אם אתם סובלים מתופעת דום נשימה חסימתי, אל תזניחו אותה, היא וודאי פוגעת באיכות החיים שלכם והיום בהחלט יש המון דברים שניתן לעשות כדי לטפל בה. כל שעליכם לעשות הוא לאבחן את הסיבה לבעיה ולמצוא את הטיפול המתאים ביותר עבורכם.