נחירות מופיעות כאשר מופיעה חסימה בתהליך הנשימה בזמן השינה. נחירות הן מצב נפוץ ביותר, ומלבד ההפרעה לבן הזוג ולפעמים עלולות להעיד על מצב רפואי רציני כמו דום נשימה חסימתי.
מבחינה פיזיולוגית, הנחירות מופיעות כאשר האוויר חולף על רקמות רפויות בגרון וגורם להזזתן. באופן תקין, רקמות שרירי הגרון צריכות להיות מכווצות, על מנת להבטיח נתיב אוויר פתוח, אך כאשר הרקמות רפויות נתיב האוויר עלול להיסגר ומופיע הרעש של הנחירה.
מה גורם לנחירות?
כאשר הגוף עובר ממצב של שינה קלה לשינה עמוקה, שרירי החיך, הלשון והגרון עוברים הרפיה שעלולה להוביל להתפתחות רעש הנחירה. ככל שהאוויר יפגע בצורה אגרסיבית יותר בשרירים הרפויים, קול הנחירה יהיה חזק יותר ולכן קיים קשר ישיר בין מידת היצרות נתיב האוויר והמאמץ הנשימתי לעצמת הנחירות.
קיימים גורמים שונים המובילים להופעת נחירות, כמו אנטומיה, הרגלים, מחלות אחרות ועוד:
- אנטומיה של הפה – מבנה אנטומי בו החיך הרך ממוקם נמוך, שקדים מוגדלים, הענבל גדול או קיימים אדנואידים (רקמה הנמצאת בחלקו האחורי של הגרון ומפריעה למעבר האוויר), נתיב האוויר הופך לצר יותר ומופיעות נחירות.
- עודף משקל – אחד הגורמים הנפוצים לנחירות הוא עודף משקל. במקרה זה, שומן המצטבר באזור הצוואר תורם להקטנת נתיב האוויר וגורם להופעת הנחירות.
- הפרעות באף – גודש כרוני באף, סטיה של המחיצה, פוליפים או מצבים נוספים מובילים להפרעה בכניסת האוויר דרך האף ויכולים לגרום להופת נחירות.
- דום נשימה חסימתי – אחד מהמצבים הרפואיים הקשים המתבטא בנחירות הוא דום נשימה חסימתי. זהו מצב בו פעולת הנשימה לא מתבצעת באופן תקין במהלך השינה, והסובלים ממנו מתעוררים פעמים רבות במהלך הלילה על מנת להסדיר את נשימתים (30 פעם בשעה). מדובר במצב רפואי המשפיע מאוד על מהלך היום יום ודורש לכן טיפול רפואי.
- שתיית אלכוהול – שתיית אלכוהול באופן קבוע גורמת להופעת נחירות, מכיוון שהאלכוהול גורם להרפיית שרירי הגרון ולנחירות.
בדיקות לגילוי המקור לנחירות
אנשים המתלוננים על נחירות עלולים לסבול ממצב רפואי הדורש טיפול, ועל כן במקרים רבים מופנים לבדיקות על מנת לשלול סיבות אורגניות להופעת הנחירות.
קיימת חשיבות גדולה לטיפול בגורם לנחירות מכיוון שהוא יכול להוביל לסיבוכים קשים: בילדים, נחירות יכולים לרמז על הפרעות שינה קשות שיכולות להוביל להפרעות בגדילה ובהתפתחות ולהפרעות קשב וריכוז. במבוגרים, נחירות מעידות על הפרעה בזרימת האוויר ויכולים לגרום לסיבוכים כמו יתר לחץ דם, מחלות לב ושבץ.
היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית – הבדיקות הבסיסיות ביותר המבוצעות בדרך כלל אצל רופא המשפחה, בהן נשאלים המתלונן ומשפחתו שאלות לגבי איכות השינה, עירנות במהלך היום וכו’. פעמים רבות רק בן/בת הזוג יכולים לענות על השאלות מכיוון שרוב האנשים לא מודעים לכך שהם נוחרים. בבדיקה גופנית יכולים הרופאים לזהות שקדים מוגדלים, סטיה של מחיצת האף, גודש באף וממצאים נוספים.
בדיקות הדמיה – במקרים רבים תבוצע בדיקת הדמיה במידה וקיים חשד להפרעה אנטומית המובילה לנחירות. ניתן לבצע בדיקות רנטגן של הצוואר, CT או אפילו MRI. במידה ומתגלה פגם אנטומי (כמו אדנואידים או סטיה של מחיצת האף) ניתן לטפל בהתאם.
מעבדת שינה – הבדיקה האמינה והטובה ביותר לזיהוי מקור של נחירות והשפעתן על איכות השינה היא בדיקה במעבדת שינה. במקרים אלו מגיעים המטופלים ללילה במעבדת השינה, שם מתחברים למכשירים שתפקידם להעריך את לחץ הדם, ריווי החמצן בדם, פעילות מערכת הנשימה והפעילות המוחית. לאחר סיום הבדיקה, עוברים הממצאים עיבוד וניתן לאבחן מחלות כמו דום נשימה חסימתי או מרכזי והפרעות נוספות שמובילות לבעיות בשינה.
