המחלה עלולה להוביל לנכות וכוללת מספר דרגות חומרה, והפגיעה באיכות חיי החולה הינה משמעותית. מלבד תסמיני המחלה הישירים, נמצאים חולי הטרשת בסיכון גבוה לסבול ממחלות נלוות נוספות כגון סוכרת, מחלות מעי והפרעות שינה כגון דום נשימה ואינסומניה, מהמובילות למצב עייפות מתמדת.
תסמיני העייפות
- עייפות כרונית שאינה תלויה במספר שעות השינה ובאה לידי ביטוי באופן יומיומי.
- ככל שהיום מתקדם מחמירים סימני העייפות.
- העייפות מחמירה ומושפעת כתוצאה משינויי מזג אוויר במיוחד במזג אוויר חם ולח.
- העייפות הנלוות לטרשת מופיעה ללא סימנים מקדימים וללא התראה מוקדמת.
- העייפות קשה והקושי להתמודד עמה הוא רב.
- העייפות גורמת לירידה בתפקוד היומי, יוצרת מגבלות ומקשה על חיי היומיום התקינים של החולים.
סוגי עייפות
ניתן לאפיין את סוג העייפות ממנה סובל חולה הטרשת באמצעות מספר בדיקות ושיטות. החלוקה הראשונה מבוססת על אופי העייפות ועל פיה ישנם שני סוגים עיקריים: עייפות כרונית ועייפות אקוטית.
העייפות הכרונית מופיעה למשך זמן רב ולמעלה ממחצית שעות היממה. העייפות האקוטית מתאפיינת בתחושת כבדות או רפיון המחמירה לאורך הזמן.
חלוקה נוספת מתבצעת בהתאם למקור העייפות, ומאופיינת בעייפות ראשונית שנובעת משינויים עצביים המתרחשים עם התפתחות המחלה, ועייפות משנית הנובעת מתופעות פתולוגיות של הטרשת כגון דלקת, היעדר שינה ודיכאון.
אבחון הפרעות שינה וטרשת נפוצה
תחילה יש לאתר את הגורם הראשוני לעייפות ולטפל בו באופן ישיר. האבחון עוקב אחר דפוסי העייפות, כולל שינויים באורח החיים, תכנון סדר היום בהתאם לזמני התרחשות העייפות, הימנעות מפעולות מעייפות, ושיפור הכושר הגופני והסיבולת. תכנית הטיפול המורכבת לאחר האבחון, מציעה שיטות התמודדות עם עייפות ומותאמת לכל מטופל בהתאם לתסמינים.
מומחים מדווחים שעייפות כרונית היא מגפה סמויה בקרב חולי טרשת. חשיבות האבחון וזיהוי הפרעות השינה היא רבה, למניעת החמרת התסמינים והמחלה, ומניעת פגיעה נוספת באיכות החיים. בנוסף לזיהוי תסמיני העייפות קיימת חשיבות רבה באיתור מטופלים בעלי סיכון לסבול מדום נשימה חסימתי.
התמודדות עם הפרעות שינה וטרשת נפוצה
יש להקפיד על הרגלים קבועים לפני השינה, הכוללים הליכה לשירותים, אכילת חטיף, הימנעות מפעילות גופנית והשכמה בשעה קבועה, קיים טיפול המקל על ההתמודדות עם הפרעות השינה ומשפר את איכות חיי היומיום.
התרופות פועלות כחומרים מעוררים בדומה לריטלין, הן משפיעות לזמן ארוך ומשפרות את הריכוז ורמת הערנות. התרופות מגבירות את רמת המתווכים הכימיים המוחיים וההשפעה מתבטאת בעלייה במרץ ותחושת עוררות.