טרשת נפוצה היא מחלה בה מותקף החומר השומני הקרוי מיאלין שתפקידו לעטוף את הסיבים העצביים בתאי מערכת החיסון, זוהי מחלת חיסון עצמי. ללא מיאלין מתרחשת פגיעה בהעברת מסרים מהמוח לאיברים השונים, מה שגורם למגוון תסמינים ופגיעה בתפקוד איברים.
תסמיני העייפות
- עייפות כרונית שאינה תלויה במספר שעות השינה ובאה לידי ביטוי באופן יומיומי.
- ככל שהיום מתקדם מחמירים סימני העייפות.
- העייפות מחמירה ומושפעת כתוצאה משינויי מזג אוויר במיוחד במזג אוויר חם ולח.
- העייפות הנלוות לטרשת מופיעה ללא סימנים מקדימים וללא התראה מוקדמת.
- העייפות קשה והקושי להתמודד עמה הוא רב.
- העייפות גורמת לירידה בתפקוד היומי, יוצרת מגבלות ומקשה על חיי היומיום התקינים של החולים.
סוגי עייפות
ניתן לאפיין את סוג העייפות ממנה סובל חולה הטרשת באמצעות מספר בדיקות ושיטות. החלוקה הראשונה מבוססת על אופי העייפות ועל פיה ישנם שני סוגים עיקריים: עייפות כרונית ועייפות אקוטית.
חלוקה נוספת מתבצעת בהתאם למקור העייפות, ומאופיינת בעייפות ראשונית שנובעת משינויים עצביים המתרחשים עם התפתחות המחלה, ועייפות משנית הנובעת מתופעות פתולוגיות של הטרשת כגון דלקת, היעדר שינה ודיכאון.
אבחון הפרעות שינה בטרשת נפוצה
מומחים מדווחים שעייפות כרונית היא מגפה סמויה בקרב חולי טרשת. חשיבות האבחון וזיהוי הפרעות השינה היא רבה, למניעת החמרת התסמינים והמחלה, ומניעת פגיעה נוספת באיכות החיים. בנוסף לזיהוי תסמיני העייפות קיימת חשיבות רבה באיתור מטופלים בעלי סיכון לסבול מדום נשימה חסימתי.
התמודדות עם הפרעות שינה בטרשת נפוצה
התרופות פועלות כחומרים מעוררים בדומה לריטלין, הן משפיעות לזמן ארוך ומשפרות את הריכוז ורמת הערנות. התרופות מגבירות את רמת המתווכים הכימיים המוחיים וההשפעה מתבטאת בעלייה במרץ ותחושת עוררות.
